השימוש באופציות מתאים לסוגי סוחרים רבים למשל לבנקאים, לחקלאים, מנהלי תיקים, מנהלי קופות גמל שמרניים כמו גם לסחרני יום ספקולנטים אגרסיביים.
את המאמר הראשון בסדרה אקדיש להכרות תאורטית עם אופציות על חוזים עתידיים ואילו במאמר השני אתמקד בשתי אסטרטגיות בסיסיות וחזקות היכולות לשמש כל סוחר בעל ידע בסיסי.
לטובת הסוחרים המכירים את אופציות המעוף בארץ אומר כי ישנם הבדלים מסוימים בין האופציות הנסחרות בארץ לבין אלו של החוזים העתידיים אבל לסוחר מיומן לא אמורה להיות כל בעייה להתרגל לשינויים הללו ולהתחיל להרוויח את לחמו בדולרים.
חלק 1
מהי אופציה על חוזה עתידי
אופציה על חוזה עתידי (מעתה תקרא "אופציה") הינה הזכות, ולא החובה, לקנות או למכור חוזה מסויים במחיר מסויים עד לתאריך ספציפי. ישנן שתי סוגי אופציות: קול ופוט. כל סוג אופציה מעניק לסוחר את ההזדמנות לנצל תנועה במחיר החוזה העתידי מבלי הצורך להחזיק חוזה בפועל בתיק.
הצד הקונה
קניית אופציית קול למשל מעניקה לסוחר את הזכות לקנות (להיות לונג) חוזה כלשהו במחיר מסויים לפני תאריך הפקיעה שלה. לדוגמא, אופציית נפט ספטמבר 2017 קול 72, מעניקה למחזיק בה את הזכות לקנות חוזה עתידי של הנפט במחיר מימוש של 72$ לחבית בכל זמן מרגע רכישת האופציה ועד לרגע פקיעתה בחודש ספטמבר שנת 2017. גם אם מחיר הנפט יעלה אל מעבר למחיר של 72$, נניח 76$ לחבית, עדיין לרוכש האופציה תהיה הזכות לקנות את חוזה הנפט לפי מחיר של 72$ לחבית בלבד.
קניית אופציית פוט מייצרת מצב הפוך מהקול. אופציית פוט מאפשרת לסוחר המחזיק בה למכור (להיכנס לשורט) חוזה עתידי כלשהו, במחיר מסויים עד לתאריך הפקיעה של האופציה. לדוגמא, אופציית זהב דצמבר 2018 פוט 1250 מעניקה למחזיק בה את הזכות למכור חוזה זהב דצמבר 2018 במחיר 1250$ לאונקייה בכל זמן שימצא לנכון עד לרגע פקיעת האופציה בחודש דצמבר 2018. במקרה הנ"ל, גם אם מחיר הזהב ירד עד למחיר 1220$ לאונקייה, עדיין תשאר למחזיק האופציה הזכות למכור את חוזה הזהב במחיר 1250$ לאונקייה.
הצד המוכר
כעת נעבור להסתכל על מוכר האופציה (הנקרא גם כותב האופציה). המוכר מחוייב לקחת על עצמו את העמדה ההפוכה במקרה והקונה החליט לממש את האופציה ולהיכנס לחוזה. לדוגמא סוחר כתב אופציית נפט אוגוסט 2010 קול 72$ בחודש יוני 2010. הכותב מכר את האופציה לסוחר אחר אשר קנה אותה. לאחר תקופת זמן, נניח ביולי 2010, עלה מחיר הנפט לשער של 74$ לחבית. רוכש האופציה מחליט לנצל את זכותו והוא מממש את האופציה וקונה חוזה עתידי של הנפט במחיר 72$ (כבר הוא מרוויח 2$ לחבית כי חוזה הנפט נסחר ב-74$). הקונה נמצא 1 לונג נפט. ברגע שהקונה נכנס לפוזיציה על חוזה הנפט הרי והמוכר נאלץ למכור לו את החוזה במחיר 72$ לחבית (למרות שכעת מחיר חבית עומד על 74$) והמוכר נמצא בפוזיציה הפוכה. המוכר נמצא 1 שורט נפט.
ראינו כי המוכר עלול להיכנס לפוזיציה בשוק החוזים שם ההפסד הפוטנציאלי שלו הוא אינסופי. בנוסף ראינו כי המוכר, במקרה והוא נכנס לפוזיציה על החוזה עצמו, הוא עושה זאת מעמדת נחיתות בה הוא כבר מופסד. לכן מוכר האופציה מוכן לקחת על עצמו את הסיכון הנ"ל רק למען פרמיית סיכון מסויימת. פרמיית הסיכון היא בעצם מחיר השוק של האופציה.
לסיכום חלק זה, הקונה של אופציית קול משלם פרמיה, היא מחיר האופציה, למוכר האופציה אשר כתב את ההתחייבות. לקונה אופציית הקול עומדת הזכות לממש את האופציה ולהיכנס לתוך פוזיציית לונג בחוזה. מוכר האופציה נמצא במחויבות להיכנס במקרה זה לפוזיציית שורט על החוזה העתידי. בשביל לקבל על עצמו את המחוייבות, מוכר האופציה דורש עבורה פרמיה. לרוכש האופציה יש זמן מוגבל בו הוא יוכל לממש את האופציה לכן אפקט הזמן משחק לרעת המחזיק באופציה. מנגד, כותב האופציה נהנה מחלוף הזמן מכיוון שתקופת המחויבות שלו הולכת ומתקצרת. קונה האופציה אינו צריך להעמיד כל ביטחונות כנגד הרכישה בעוד מוכר האופציה יאלץ לעמוד בדרישת הביטחונות הנקבעת בבורסה מכיוון והמוכר לוקח על עצמו סיכון.
לקונה אופציית הפוט עומדת הזכות לממש את האופציה ולהיכנס לתוך פוזיציית שורט בחוזה. מוכר האופציה נמצא במחויבות להיכנס במקרה זה לפוזיציית לונג על החוזה העתידי.
יש לשים לב כי אופציות קול ופוט אינן מנטרלות זו את זו. לכל מוכר אופציית פוט יש קונה פוט ולכל מוכר קול יש קונה קול. מוכר שכתב אופציה ורוצה לצאת מהמחויבות שלו צריך לקנות את אותה האופציה בדיוק.
מחיר מימוש (סטרייק)
הזכרנו קודם את המושג "מחיר מימוש" מבלי להתעכב עליו מספיק, אז כעת אני אתמקד בו יותר. מחיר המימוש (strike) הוא אותו המחיר בו קונה האופציה יוכל לקנות או למכור את החוזה העתידי (שהוא בעצם נכס הבסיס של האופציה). לדוגמא, במימוש של אופציית נפט מאי 2011 קול 78 הקונה יחזיק פוזיציית לונג של חוזה הנפט לחודש מאי 2011 ממחיר של 78$ לחבית. דוגמא הפוכה לאופציית פוט תהיה, במימוש של אופציית נאסדק דצמבר 2011 פוט 1600 רוכש האופציה יכנס לפוזיציית שורט על חוזה הנאסדק לחודש דצמבר 2011 ממחיר של 1600 נק'.
מחירי המימוש נקבעים ע"י הבורסה במרווחים התלויים במחירי החוזה העתידי המשמש כנכס הבסיס. מחירי המימוש נקבעים מעל ומתחת למחיר החוזה והבורסה מוסיפה מחירי מימוש לפי הצורך. הסוחר יכול לקנות או למכור אופציות במחירי המימוש הנ"ל, כמובן ומחיר השוק של האופציות נקבע ע"י חוקי ההיצע והביקוש הרגילים.
לדוגמא, על חוזה הנפט (הנמצא נכון לכתיבת שורות אלו במחיר 74$ לחבית) ניתן לסחור על אופציות במחירי המימוש של 68$, 68.5$, 69 .... 77, 77.5, 78 ...90, 100
תאריך פקיעה
לכל אופציה יש, כאמור, תאריך פקיעה או תאריך אחרון למסחר הנקבע מראש. תאריך זה הוא היום האחרון בו ניתן להמיר את האופציה לחוזה העתידי או לקנות את האופציה חזרה (במקרה ואתה המוכר). לאחר תאריך זה האופציה חדלה מלהתקיים והמחזיק בה אינו נהנה מכל זכות שהיא.
סוחר אשר רכש אופציה אינו מחוייב לממש אותה לחוזה והוא יכול למכור אותה לאורך כל הזמן עד לתאריך הפקיעה. למעשה, רוב הסוחרים בוחרים שלא לממש את האופציה לחוזה אלא להמשיך ולמכור אותה אם למען קבלת הרווח או אם כדי להפסיק את ההפסד. גם כותב האופציה, המוכר, מאפס את ההתחיבות שלו ע"י קניה חזרה של האופציה, פעולה זו נקראת גם "כיסוי שורט".
מחיר האופציה - הפרמיה
בעוד שכוחות השוק של ביקוש והיצע הם הקובעים הסופיים של מחיר האופציה, ישנם מספר גורמים המשפיעים על הפרמיה המבוקשת. הגורמים העיקריים הם: א)תנודתיות השוק ב)מחיר המימוש ביחס למחיר החוזה ג)תקופת הזמן עד לתאריך הפקיעה.
התנודתיות היא בעצם רמת שינוי המחירים בחוזה, כאשר מחירי החוזה נעים בחוזקה הרי והתנודתיות גבוהה ואילו כאשר שערי החוזה קבועים יותר, אזי התנודתיות תוגדר כנמוכה. ככל והתנודתיות בחוזה גבוהה יותר, כך כותב האופציה יבקש פיצוי גבוה יותר תמורת הסיכון הגדול שהוא לוקח על עצמו ולכן מחיר האופציה יהיה גבוה יותר. מאידך, כאשר התנודתיות יורדת, גם מחירי האופציות על החוזה ירדו בחוזקה.
תנודתיות - בכדי להבין את השפעת התנודתיות על מחיר האופציה ניתן להשוות זאת לעסקי חברות הביטוח. חברת ביטוח תגבה מאיתנו פרמיה גבוהה יותר ככל והסיכון שלה גבוה יותר, לדוגמא, אזרח המבטח את ריכבו באזור דרום הארץ יאלץ לשלם פרמיה גבוה יותר מתושב תל-אביב, ההפרש במחיר נובע מהסיכוי הגבוה יותר של הרכב להיגנב בדרום הארץ. באופציות המצב זהה, ככל ולמחיר החוזה ,המשמש כנכס הבסיס, יש סיכוי גדול יותר לעלות או לרדת במחירו כך הפרמיה שתדרש עבור האופציה גבוהה יותר.
מחיר המימוש ביחס למחיר חוזה הבסיס - ככל שמחיר המימוש של האופציה קרוב יותר למחיר הנוכחי של החוזה הרי וקיים סיכוי גדול יותר שהאופציה "תכנס לכסף" ויהיה כדאי לקונה האופציה לממש את זכותו להיכנס לחוזה. דוגמא תבהיר זאת מייד, נניח והמחיר של החוזה על הזהב עומד על 1250$ לאונקייה. ברור שאופציה קול 1260 תעלה יותר מאופציה קול 1270 כי קיים סיכוי גדול יותר שהחוזה יעלה מעל 1260$ מאשר שהוא יעפיל מעל 1270 דולר.
תקופת הזמן לפקיעה - גם את הגורם הזה קל להסביר בהשוואה לחברת ביטוח. תמיד פרמיית ביטוח לתקופת זמן של שנה שלמה תעלה יותר מפרמיית ביטוח, על אותו הנכס, לתקופה של חודש בלבד. כנ"ל באופציות, ככל שהאופציה מבטחת את הקונה למשך תקופה ארוכה יותר, הרי והמוכר ידרוש עבורה סכום גדול יותר.
מכל הגורמים הללו אשר משפיעים על מחיר האופציה יכול הסוחר להבין כי עליו לשקול בכובד ראש את הסיכוי והסיכון המתקבלים מרכישת אופציה. בכל מקרה, ההפסד המקסימלי של רוכש האופציה הוא מחיר האופציה בלבד ששולם מראש.
נקודת איזון (breakeven point)
בשביל לבצע חישוב רווח/הפסד מקצועי יותר מומלץ לסוחר לחשב את נקודת האיזון שלו. נקודת האיזון מחושבת לפי מחיר המימוש והפרמיה המשולמת. לדוגמא, סוחר בשוק הקפה יחשב את הסכום של מחיר המימוש בצירוף הפרמיה ששולמה. נניח קול 100 לאוקטובר על חוזה הקפה נמכר כעת במחיר 8 סנט לכן נקודת האיזון עבור סוחר המחזיק באופציה זו היא 108 סנט, מעל מחיר זה סכום הכסף שהסוחר יקבל על האופציה בפקיעה גבוה מהסכום ששולם בתחילת העיסקה.
ערך פנימי
ראינו כי רוכש האופציה משלם פרמיה לכותב. פרמיה זו ניתנת לחלוקה לשני ערכים עיקריים, ערך הזמן וערך פנימי. בשביל לחשב את שני הערכים הללו כל מה שנדרש הוא מחיר המימוש, מחיר החוזה העכשווי ומחיר הפרמיה ששולמה. לגבי אופציית קול, הערך הפנימי הוא ההפרש בין מחיר החוזה פחות מחיר המימוש של האופציה, למשל, אופציית קול 76 על חוזה הנפט פחות מחיר חוזה הנפט הנמצא על 73$ מייצג ערך פנימי של 3$. שים לב כי הערך הפנימי תמיד גדול או שווה לאפס. כעת, כל חלק מהפרמיה ששולמה מעל למחיר זה שולמה בגלל ערך הזמן של האופ'.
באופציית פוט המצב הפוך, הערך הפנימי הוא ההפרש בין מחיר ממימוש האופציה לבין מחיר הנכס. ככל וההפרש גדול יותר כך הערך הפנימי של האופציה גדול יותר וכל סכום שישולם בפרמיה מעבר למחיר זה יחשב כערך זמן.
בהקשר לערך הפנימי אוסיף שלושה מצבים בהן אופציה יכולה להיות:
מחוץ לכסף - מצב בו לאופציה אין ערך פנימי כלל והפרמיה משולמת עבור ערך הזמן בלבד.
על הכסף - מצב בו מחיר המימוש נמצא על מחיר החוזה, הערך הפנימי במצב זה שווה לאפס.
בתוך הכסף - מצב בו לאופציה יש ערך פנימי וגם אם יממשו אותה כרגע היא שווה כסף.
עד כאן החלק הראשון בסדרה. במאמר הבא אני אציג כיצד ניתן להשתמש באופציות ליצירת אסטרטגיות מסחר בסיסיות.
בהצלחה.
שחף פרקש - השכרת מניות הופך את המניות שלך לנכס מניב
למידע נוסף בנושא השכרת מניות לחץ כאן
למידע נוסף בנושא חוזים עתידיים לחץ כאן
למידע נוסף בנושא השכרת מניות לחץ כאן
למידע נוסף בנושא חוזים עתידיים לחץ כאן
